עולם ישן עדי יסוד נחריבה

 

 

קום התנער שיכון סובייטי

מדי פעם הם כובשים בהפתעה את השכונה. שניים. צוענים כנראה. משיכות אקורדיאון קולניות, הופ הופ, הם מתפצלים, ומנגינה עממית שמחה, בדרך כלל ואלס, עולה ומתפשטת בין הבניינים. הבלוקים האפורים, חמש קומות גובהם, שנבנו בתקופה הקומוניסטית, עוברים בשנתיים האחרונות שיפוץ חיצוני יסודי. אחד כן, אחד לא, ובשלב השני אחד לא ואחד כן, הם מצופים בלוחות של חומר בידוד, מטויחים, נצבעים – כל בלוק בכמה צבעים, בעיקר פסטליים – ומקבלים כניסות עם אינטרקום ומצחייה. השבילים נשארים לפיניש, בינתיים הם תשבץ של אריחי בטון שבורים, פיסות בוץ, שקעים, שלוליות, בליטות ומהמורות. אין מה לדבר על הליכה בנעלי עקב, גם במגפיים יציבים נשקפת סכנה.

רק אחרי שניים-שלושה שירים המנגן שולח מבטים לעבר החלונות. את המטבע שנזרק מאחד מהם הוא תופס ביד מיומנת, בעוד היד השניה ממשיכה לנגן. החלונות יפים. נאה גם מבנה השיכון, שתושבי פוזנן מכנים אותו חורשה קומוניסטית – אין מרפסת מול מרפסת, ולא רק מפני שהמרפסות קטנות ומועטות, אלא בגלל הרווחים הגדולים שבין הבתים –  משטחי אדמה בוצית אפורה בסתיו, מרבדי שלג בחורף וכרי דשא ירוקים, משובצים מרגניות ופרחים כחולים, באביב ובקיץ.

בתחילת מרץ החלו להישמע מבעד לשלג קולות של ציפורים, ולקראת אפריל התגלו עלעלים על העצים, שנראו עד אז כמטאטאי זרדים הפוכים. אז פרצו קולות הילדים ששולחו לחופשי עם הכדור והאופניים. בין עמודי הברזל שעל הדשא נמתחו חבלים, ועד החורף תתנפנף עליהם כביסה צבעונית – סדינים, תחתונים, חזיות, חולצות, מגבות ושמלות. לא שלא יורד גשם בקיץ, מרענן ומשמח. בכל הכניסות מלבלבות גינות קטנות צבעוניות.

וכל השנה, חורף וקיץ, עוברים מחטטי הזבל כמה פעמים ביום, סורקים את מקבצי הפחים-צפרדעים ואוספים חפצים ראויים למיחזור, אולי בשוק הפשפשים ואולי בבית – ראיתי אישה מלקטת מהפחים תפוחי אדמה שהחלו להנביט. ופעם אחת, בשלג, נראה מחטט לבוש חולצת פסים שמזכירה משהו.

המון דברים מזכירים את ישראל של שנות החמישים והשישים. ולא מפני שפולין נשארה מאחור, אלא מפני שהעבר נוכח כאן חזק בדרכים שונות. בהקשר השכונתי, האווירה: גלנטריה ומכולת וירקן, ומינימרקט שלצדו נפתחים פעמיים בשבוע דוכני בגדים זולים על שולחנות מתקפלים, ולא רחוק מכאן קניוני ענק חדשים, נוצצים הומים, ובהם סוּפרים ובגדי מותגים אירופאים למהדרין (גאפ חסר). האנשים המבוגרים שבשכונה נראים, נשמעים ומתנהגים כמו בני דורם של הורי בשעתם. הילדים משחקים בשכונה כמונו. ובערב מתקבצים נערות ונערים על הספסל מתחת לפנס ונשמעים קולות צחוק, גם של שיכורים. נדמה לי ששמעתי קול של אמא שקוראת לילדה מן החלון.

בחורף התארחה בחוג שלנו למשך חודש ד"ר הנרייט דהאן כלב, ראש החוג למגדר באוניברסיטת בן-גוריון. ומה היתה התרשמותה הראשונית? "בישראל כולנו פולנים", היא אמרה בפליאה. דהאן כלב נולדה במרוקו וגדלה בישראל עם זהות ברורה של ישראלית מרוקאית. וחיים כהן ידידי, ששהה שבועות אחדים בפולין, מצא בכל פינה את המראה והתחושה של בית אמו, כך סיפר כשפגשתי אותו בביקור הקיץ בתל אביב. כהן הוא בן לעדות האורפלית והכורדית. אצלנו בבית דיברו עברית, שתי השפות האחרות, גרמנית ופולנית, שימשו לסודות שבין המבוגרים. צלילי השפה המוכרים אך לא לגמרי מובנים הם עוד רובד בחוויה הפולנית שלי ובתחושת הבית. כמובן צריך להמשיך ולהגדיר את מושג הבית.

קום / פול

ברקע: בית משופץ ברחוב הסתיו

 

היחס אל העבר מורכב. הינה דוגמה. בתחילת חודש יוני עלו שלושה דחפורים על שלוש האנדרטות שבפאתי השכונה לכיוון מרכז העיר. שתיים מהן היו גושי בטון מוצקים בגובה כשני מטר ואחת גבוהה ומזדקרת, עליה תבליט של חיילים גיבורים בפעולה, בסגנון סובייטי מובהק, ולמרגלותיה משטח מכוסה קוביות בטון בגובה כ-10 ס"מ. המשטח הזה לכד את תשומת לבי בכל פעם שעברתי שם בדרכי לעבודה, הוא נראה כבית קברות צבאי מיניאטורי גדול וקודר.

האנדרטה המרכזית היתה לזכרו של הגנרל הפולני קרול שוויירשבסקי (Karol Swierczewski 1897-1947), בעל רקורד מפואר בצבא הפולני במלחמת העולם השניה, אשר ברזומה הבלתי מצונזר שלו (כי אחד רשמי שראיתי היה כזה) נרשם פיקוד על דיוויזיה במלחמת האזרחים בספרד, לצד הטובים. קיימת השערה שהוא שימש השראה לדמותו של הגנרל גולץ בספרו של המינגווי למי צלצלו הפעמונים.

לא היה פשוט להיפטר מהמורשת – במשך שבועות אחדים כרסמו הדחפורים, חבטו, ניתצו לפירורים את גושי הבטון בתוך ענן אבק, עיקמו את שלד הברזל המסועף והיכו וחתכו בו עד שהצליחו. תושבים עמדו מסביב בשקט, התבוננו וצילמו. המחאה היחידה שהצלחתי לקלוט הסתתרה בבלוג מעניין, כאן:

http://unrepentantcommunist.blogspot.com/2009_03_01_archive.html

כך, בעקיפין, עיריית פוזנן סגרה לה בשקט חשבונות ישנים לא רק עם המשטר הקודם אלא גם עם הרוסים. ככה שופכים את המים עם הגיבור. אוי האינטרנציונל המסכן, עולם ישן עדי יסוד נחריבה, הא.

עכשיו השטח מיושר, מקושט בכמה שתילי עצי מחט, ומהכביש הראשי התוחם את השכונה התגלתה הכנסייה. אבל יש מי שתקע את דגלי פולין בקרקע במקומות המגולחים, והצמיד למוטות תמונות של מעשה ההריסה. לצד הדגלים הניחו אגרטל עם פרחים ונרות בכלי זכוכית כמו בבית קברות.

הכנסייה המודרנית, המאופיינת בצורות משולשים, נבנתה לאחר נפילת הקומוניזם. דלתות הזכוכית הגדולות נשארות בקיץ פתוחות בזמן התפילה. בימי ראשון ובמיוחד בחגים היא גדושת מתפללים, ורבים נשארים על הרחבה שבחוץ. באמצעות מערכת כריזה נשפכת אליהם התפילה, א-קפלה, בלי אורגן – זוהי כנסייה פרבוסלבית.

עם כל השיפוצים, ההתעוררות והמחיקה, רק שמות הרחובות נותרו ללא שינוי: סתיו, אביב, שחר, בין ערביים, דמדומים. למתבונן נותר להשלים את הפערים עם או בלי זיקה למשטרים שהתחלפו. ניטרליים הם לא.

 

לא כלום אתמול, מחר הכול

 חלק מהרשימות המתפרסמות כאן משודרות, עם הקלטות מהשטח, בשעה העברית של קול פולין

http://www.polskieradio.pl/zagranica/il/

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 07/09/2009 at 13:23

    היה לי מעניין מאוד לקרוא, תודה
    הנושא של הרס ומחיקת העבר הסובייטי הוא מובן אך גם נורא בעיניי, להחריב אנדרטאות, מבנים ועבר רב שנים, מאוד בעייתי, אם כי, שוב, זה לא אני, אלא הם, שחיו תחת הסובייטים

  • דני ססלר  On 07/09/2009 at 15:52

    העיקר שאת נזהרת… זהירות, אה?

  • שירה  On 03/10/2009 at 19:17

    וואו, איזה שינוי. איך אני אזהה את השכונה אם אחזור אליה?
    על הכבסים שבחצר גם אני כתבתי בזמני בבלוג שלי 🙂
    אני מתגעגעת לכנסייה, לשכנים ולקולות של הציפורים. לא חשבתי שאי פעם אגיד את זה, אבל עובדה. השבוע התארחו אצלי שני חברים פוזננים, אז קצת העלנו זיכרונות כי אחד מהם גר ליד מרצלינסקה.
    ידעתי רק שאני גרה ליד רחוב סתיו, על האחרים לא ידעתי.. וידעתי רק בגלל שאמא שלי חשבה שזה חשוב לתרגם לי את רחוב סתיו כשעברנו בו בדרך לשוק. עכשיו אני תוהה מה מהרחובות האחרים מיתרגמים בעברית למה שכתבת פה…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: