גם סוס רץ על המים

החורף הולך ומתמקם. עוד מעט יירד שלג. כבר היה הבקרוב בוקר אחד: שמיכה לבנה דקיקה עם חורים, שהתמוססה אחר הצהרים. כשהוא ירפד את הארץ כולה, יתחילו מכות החשמל. מי שיש לו בבית שטיח סינתטי מקיר לקיר, ושהיא או הוא רגישים לחשמל סטאטי, אוי אוי, אלה, כלומר אנחנו, נתחיל לחטוף זרמים על ימין ועל שמאל.

איזה ייאוש. מדשדשים בבוקר בעיניים טרוטות למטבח או לאמבטיה, נוגעים בברז, ופאף, מכת חשמל. ככה כל היום, בכל מקום בבית ובחוץ, קפיצה מכל מגע עם חפץ מתכתי.

הנהרות והאגמים יקפאו. על האדמה יצנחו שכבות מתחדשות של שלג צח ומרהיב (וקראצ' קראצ', ההליכה עליו), ועימן שוב ההצפה, מבול, של זכרונות של אחרים, שחלחלו והתקבעו בצורת מועקה. הספר של דניאל מנדלסון, "אבודים – שישה מתוך שישה מיליון" (הוצאת ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, תרגום: אביעד שטיר), מטלטל, טורף את הקלפים בנשמה.

 

היתה נעימה, קבלת הפנים לסתיו, בוורשה על הוויסלה. כל הקיץ התקיימה שם פעילות אמנותית אינטנסיבית, שפירותיה נשארו פזורים בשטח. אחד מהם הוא גוף זוהר שצורתו וגודלו כסלע, מוצב בתוך אוהל לבן. או זר צינורות אדומים שפורצים מן האדמה ונראים כמו עבודת חשמלאים שהופסקה באמצע; אבל עוברי האורח לא מתבלבלים, הם יודעים להתעכב, להצמיד קצה צינור לאוזניהם ולהקשיב. העיניים מגלות ממול, סמוך לגדה השניה, סוס ניצב על המים, עשוי מקַו ניאון, והאוזן שומעת מהצינור מעין המיית מים סמיכים שבתוכם מהדהדת שירת אנשים רחוקה, מהפנטת, מן המעמקים. זו עבודה של סטודנטים לאמנות מקראקוב.

 

באותו יום שישי אחר הצהרים, במזג אוויר נעים ורך, לב האירועים נקבע על רפסודה צמודה לגדה, בין שני הגשרים המחברים את ורשה עם רובע פראגה – זה שעליו עוברת ברעש הרכבת החשמלית, ומצפון לו זה עם המיתרים, שוויינטו-קְזֶ'סקי (Most Swiętokrzyski, גשר הצלב הקדוש). צרורות של בלונים בוורוד זרחני צפו מסביב לרפסודה, אליה הגיעו סירות, עליה התאספו האורחים, שם נישאו דברים, הוצגו עבודות וידאו קטנות ושולחו יצירות נוספות. האמנית קאשיה קראקוביאק (Katarzyna Krakowiak), מוקפת ציוד אלקטרוני, הורידה אל המים מיקרופונים ומגברים, וכך ניתן היה להשמיע דברים אל תוך המים ולשמוע קולות מתוכם. שם העבודה: "להזין את המים", וכאן www.zywawoda.org ניתן לראות אנימציה המדגימה את ביצועה.

האמן מַצ'יֵי קוּראק (Maciej Kurak) הגיע בהליכה מפוזנן, 320 ק"מ, במשך שבוע, מוביל עפיפון. כאן כתוב עליו: http://www.culture.pl/en/culture/artykuly/os_kurak_maciej.

מיניבוס מיוחד הסיע את המעוניינים אל עבודות מרוחקות. למשל, אל המערבולת שיצרה במים יואנּה רייקובסקה (Joanna Rajkowska) במקום כמעט סודי, מאחורי אי קטן שבנהר. רוב עבודותיה של רייקובסקה אינן סודיות כלל, להפך, לפחות אחת מהן מוכרת לכל מי שמבקר בוורשה: זה הדקל המזדקר בכיכר שארל דה גול שבלב הכרך. http://www.rajkowska.com/en/.

 

על גשר המיתרים הסמוך למערבולת הגיעה בריצה שפופה נטליה רומיק (Natalia Romik), מכוסה מכף רגל עד ראש במראות קטנות. כשפלשה אל בין השיחים, שיקפו המראות את הסביבה ורומיק עצמה נעלמה מהעין, הוקוס פוקוס.

 

סבך של קנים ושיחי פרא מכסה שטחים גדולים על שתי גדות הוויסלה. אתרי צילום מצוינים לסרטי ג'ונגל, אם כי לא כל כך מתאימים לטרזן. ובאותו יום  שישי אחר הצהרים, שהלך והפך לערב שבת, נראו בכל מקום מצלמות, וידאו וסטילס. היה קשה לדעת, וגם לא כל כך חשוב, אילו מהן מתעדות איזה אירוע ואילו הן אירועים לעצמם.

הדמדומים ארוכים באירופה. ככל שהחשיך היום נכנסו לפעולה האורות. הסוס שניצב על המים האדים והחל לדהור, בעזרת מנוע שמפעילים מי הנהר. כשהזרימה נחלשה, האור התעמעם. לפני כשנתיים ראיתי בעיר אחרת, על נהר אחר, ברבור רץ על פני המים. ממש ברבור, ממש רץ. טֶבע, לא אמנות.

 

על הרפסודה חילקו בשלב הזה מרק חם והשמיעו מוזיקה מצחיקה ("קחי אותי לירח", "פופקורן"). מגשר המיתרים הושלכו ריצודי אור יקרות, שהשתבשו כאשר חלפה על פניהם סירה ובה נושאי לפידים בוערים. ברובע פראגה שמעבר לנהר נעו בתוך החושך עשרות נקודות אדומות וצהובות על קצות עגורנים. שם עמלים יום ולילה בבניית איצטדיון למשחקי אליפות אירופה בכדורגל שתתקיים ב-2012.

סצנת הסיום של האירוע התרחשה במקום מרוחק, שבו שלוחת מים צרה חודרת אל שדה בור. ככה זה בוורשה, גם בתוך העיר נשאר הרבה טבע, ולא רק בצורת פארקים.

מדורה ציינה את המקום שבו עגנה הגונדולה המוזהבת של פאוול אלטהאמר (Pawel Althamer). קבוצות של שניים-שלושה הוזמנו לשיט, אם אפשר לכנות כך את התנועה האיטית בגונדולה המתנדנדת בתוך סבך הקנים, לצלילי אקורדיאון, בחושך, על רצועת מים שנעשתה יותר ויותר צרה, וניסיון לרסן את פרץ הצחוק, כדי לא להתהפך. הגונדוליירים לבושי הזהב התחלפו ביניהם, בכל פעם אחד מהם עזר לאמן והאחרים ישבו ליד המדורה ואכלו פיצה עם החבר'ה.

אחר כך התחילה במקום אחר בעיר מסיבה גדולה, אפטר פרטי, עם הופעות וריקודים עד הבוקר. וכך נגמר הקיץ ומאז חלף הסתיו וצבעי השלכת החמים שעל האדמה תיכף ייצבעו בלבן. מתחת לשלג אני מקווה (ומתחלחלת מהמחשבה) למצוא עוד כמה עקבות שאני מחפשת כאן.

Advertisements
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 28/11/2009 at 18:24

    אגב, אולי תארגני
    פאס זמני חינם לאנשי רשימות, אצל מייברג. מעניין לקרוא, אבל אין כסף.

  • חנה בית הלחמי  On 28/11/2009 at 20:06

    ומזל טוב ליום ההולדת.

  • עפרה  On 29/11/2009 at 08:56

    תודה לכן. היה יומולדת חמוד:)

  • מיכל  On 07/12/2009 at 14:19

    אפשר לבקש שתכתבי יותר כדי שנוכל להבין וליהנות ממך ומפולין?

  • עפרה  On 07/12/2009 at 23:21

    האמת היא שאני מוצפת – גם עבודה וגם חוויות נוספות. אבל התגובה שלך היא ממש עידוד להתעשת. תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: