Monthly Archives: דצמבר 2009

חגים שמחים

זו לא חנוכייה, בחלון הבית שברחוב בולגרסקה, יש בה רק שבעה אורות. כמוה מופיעות בחלונות פה ושם לקראת חג המולד, מוֹזֶ'ה נארוֹזֶנְיה בפולנית, שנופל כידוע בסביבות חנוכה. השפעה יהודית? כמו שיום שבת נקרא בפולנית סוֹבּוֹטָה? חבר מישראל שאל אותי כשהגעתי לפולין אם כולם כאן בלונדינים. ובכן, בכלל לא. אם באוטובוס מלא סורקים במבט את קודקודי הנוסעים, רואים לא מעט שיער כהה. ומדוע מאות פולנים צעירים נרשמים כל שנה ללימודי עברית באוניברסיטאות? הכל קשור, אבל הסופגניות לא. כלומר, כן, גם הן, אבל בקשר הפוך. לקראת עונת השלג הן נערמות בהמוניהן בקונדיטוריות ובמאפיות, ונעלמות במהירות אם אני עוברת בסביבה.
הסופגניות, פּוֹנְצְ'קי, נולדו במזרח אירופה. מכאן הן הגיעו לארץ יחד עם לביבות תפוחי האדמה, פְּלאצ'קי. על מקור שְמן המוצלח בעברית, ומה הקשר בינו לבין ספונג'ה, אפשר לקרוא כאן: http://hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/Hanuka.pdf.

 

כיכר העיר העתיקה (Stary Rynek ובקיצור, הרינֶק) הופכת לקראת היומולדת של ישו לארץ פלאות. תאורה בצבעי קסם שוטפת מבנים רנסנסיים, שעליהם מצוירים פורטרטים של קיסרי רומי, ומבנים גותיים וברוקיים, שהוקמו החל במאה ה-12. כ-60 אחוז מהבניינים נהרסו במלחמה ושוחזרו בדקדקנות בשנות ה-50. מזרקות ואנדרטות פזורות על אבני המרצפת הגסות, ביניהן אנדרטה לתליין העירוני – איש קטן על עמוד גבוה. בית המרקחת הראשון בפוזנן הוא אחד משורת חנויות שהיו של יהודים – את זה ניתן לראות, לפי השמות שעל השלטים, בתצלום שתלוי בתוך הבניין המרכזי, זה שהיה בית העירייה במאה ה-17 ועכשיו הוא מוזיאון לתולדות העיר. כמה מטרים ממנו, בפינה (הכיכר מרובעת): Ulica żydowska, רחוב היהודים.

 

המוזיקה הממלאת את הכיכר מעורבת: תזמורת עממית עם סולו אקורדאון מתחלפת בלהקת רוק אנגלית. ליד דוכן מתנות מדרום אמריקה, איש מנגן בחליל פאן, עם פלייבק, את "אני חוזר הביתה" של דורון מזר, בלי המילים של שמרית אור, רק הלחן של האיטלקי טוטו קוטוניו. ילדים ארוזים במעילים וכובעים עומדים בתור ליד במה קטנה שעליה הותקן פעמון – מושכים בחוט והוא מצלצל.
"ירושלים של זהב" בקולותיהן הצלולים של קאשיה וגושיה, סטודנטיות לעברית, ואחר כך "כשהרב רוקד" ביידיש "רוקדים גם כל החסידים" – זה כבר לא ברינק אלא בבר בעיר העתיקה, במסיבת חנוכה. עם סופגניות כמובן.
מהר מאוד, שבוע לפני החג של הנוצרים ולאחר שהסתיים זה של היהודים, נגדעה באבה השמחה ביריד. דוכני האוכל נסגרו, ביתני המתנות קופלו, לא יודעת מה קרה לפסלי הקרח שנוצרו במקום ויופיים התבסס על התאורה הצבעונית. נעלם גם האוהל ובו סצנת הלידה של בעל השמחה – בובות בגודל כמעט טבעי וחמור אחד אמיתי, חי, שסבל בשקט. תושבי פוזנן, ולמעשה כל אירופה, התפזרו לבתיהם – קור גדול מהצפוי ירד על היבשת. בפוזנן הוא הגיע למינוס 14 מעלות, לא משהו שקל להתמודד אתו.  

 

עד שהגיע חג המולד עלו הטמפרטורות אל מסביב לאפס ורוב השלג נמס. לארוחה חגיגית משפחתית הכנתי מסאבחה וקציצות פראסה עם בשר. זה ממש לא התאים. התברר שבארוחה הזאת בפולין לא אוכלים בשר אלא רק דגים – כבושים, מבושלים וגם נתחי קרפיון מטוגן כשניצל. קיבלתי מתנה סבא כריסמס עם אף אדום מאוד –  כנראה שתה טוב.
על קיר באחת הפינות ברינק נשאר השעון הדיגיטלי, הסופר לאחור את השעות עד מתישהו בשנת 2012, אליפות אירופה בכדורגל. חלק מהמשחקים ייערכו בפוזנן, לא רחוק מביתי. רק שיפסיקו כבר עם החזיזים האלה. כבר שבועיים קולות של יריות ופיצוצים מקפיצים את השכונה. שיבוא כבר ה-1 בינואר, יעברו הזיקוקים ויהיה שקט.

מודעות פרסומת