מי גר פה

הן נראות בדיוק כמו בתמונות השחור-לבן המוכרות, המלוות אותנו עוד מלפני שנולדנו. כניסות לבתים, לחצרות פנימיות, בפוזנן, עיר גדולה בפולין, שנכבשה בידי פרוסיה, שהפכה לגרמניה, ושוב חזרה להיות פולנית. במרכז, כיכר העיר העתיקה, מוקפת טבעות של תקופות כמו בגזע של עץ.
כבר שנה וחצי אני כאן, משוטטת ברחובות וקופאת בכל פעם מחדש לנוכח דלתות, שערים, חצרות פנימיות של בתים ישנים. אפשר להריח את התבשילים מן המטבחים, לשמוע את קולות הילדים המשחקים, ובאיזשהו רגע נאטם הפסקול.
צלצול של טראם שעובר ברחוב, עוזר. הוא חוזר ומחבר את העבר אל ההווה. פוזנן עיר יפה, אם כי קצת בורגנית מדי לטעמי.

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  On 08/04/2010 at 08:07

    מעניין, בהחלט קצת אחר, תביאי עוד, עוד צילומים, תודה

  • עפרה  On 11/04/2010 at 11:28

    תודה שרון. יש המון. צריכה להתגבר על המכשולים בדרך מהחיים מחוץ למחשב אל הבלוג ומיקומו החדש.

  • שירה מייזנברג  On 14/04/2010 at 01:26

    הייתה ביום שישי כתבה בחדשות שצולמה ברובה בוורשה. בכל פעם שהיה שלט רחוב אמא שלי נדרכה, קראה, והודיעה לי מי שאנחנו מכירים גר שם. אחר כך היא קלטה שאני מסתכלת בצדי המסך, מצדיו של המרואיין שעמד בכל פעם בכניסה אחרת כמו הכניסות שהבאת כאן. "מה את מחפשת?", "אובגה! סמוחוד!".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: